<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ר"ח</h1>
<h2>דף יח.</h2>
וראש חדש אינו אסור בעשיית מלאכה כמו חולו של מועד. והא דאמרי' בראש השנה [כ"ג ע"א] גזרה משום בטול מלאכה לעם, לאו על בטול דעשיית מלאכה קאמר, אלא משום ספקא שלא ראו המשואות ובטלו העם ממלאכתן וימתינו לשאול אם היה היום ראש חדש או מחר וילכו בטלין, אבל אין בו איסור מלאכה. והיינו נמי דאמרי' במגלה [כ"ב ע"ב] כל שיש בו בטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה, וכל שאין בו בטול מלאכה לעם כגון ראש חדש וחולו של מועד קורין ארבעה והאי דאמרי' בטול מלאכה לעם על תוספת תפלה ותחנונים שאין בראש חדש וחולו של מועד כמו תענית, ולא בטול מלאכה ממש, דהא ראש חדש לא דמי לחולו של מועד, שראש חדש מותר במלאכה, וחולו של מועד אסור. אבל בנשים מנהגא בראש חדש [ד]לא עבדי עבידתא, וכן מפורש בירושלמי [פסחים פ"ד ה"א] נשיא דנהגין דלא למיעבד עבידתא באפוקי שבתא אינו מנהג, עד דתתפני סדרא מנהג, בשני ובחמשי אינו מנהג, עד דתתפני תעניתא מנהג, בערבותא אינו מנהג מן מנחתא ולעילא מנהג, בריש ירחא מנהג, אמר ר' זעירא אילין נשיא דנהגין דלא למשתא חמרא מן דאב עליל מנהג, שבו פסקא אבן (סתום) [שתייה] מאי טעמא כי השתות יהרסון. וגרסי' נמי בירושלמי בפרק מקום שנהגו ר' אליעזר בשם ר' אבין אמר כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטעה בו באסור ונשאל [מתירין לו, וכל דבר שיודע שמותר ונהג בו באיסור ונשאל] אין מתירין לו, כל הדברים תלו אותן במנהג, נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהגא, ודלא למעבד באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא מנהג.
